התקנת צנרת בחדרי רחצה ופגיעה באיטום

 

  • מאת: רון ארד, מהנדס אזרחי
בחדרי רחצה נדרש לבצע איטום ע"ג רצפת הבטון עם רולקות (הגבהות) על גבי הקירות למניעת חדירת רטיבות לדירה מתחת ואל מחוץ לקירות חדר הרחצה.
מלבד הצורך הברור ביישום נכון של האיטום, נדרשת אינטגרצייה עם אלמנטים נוספים בחדר הרחצה ובראשם צנרת המים החמים והקרים וצנרת הניקוז אותם נדרש להעביר בתוך חדר הרחצה.
צנרת המים מטבע הדברים עוברת על גבי רצפת הבטון בחדר הרחצה "ומטפסת" אל תוך הקירות ומשם מגיעה לאביזרים סניטריים שונים כגון כיור, אסלה, מקלחת או אמבטיה.
צנרת הניקוז בחלקה נותרת כולה על גבי הרצפה כגון מקלחון ואמבטיה ובחלקה גם "מטפסת" על גבי הקיר.
נשאלת השאלה האם יש לבצע קודם את האיטום או קודם את הצנרת?
נושא זה לצערנו אינו מעוגן בתקן וכל מנהל עבודה מנווט את סדר הדברים לפי ניסיונו והבנתו.
הבה נבחן מה קורה כאשר הצנרת מונחת לפני האיטום:
אם הצנרת מונחת לפני האיטום ולא מקפידים להטמין את כולה מתחת לאיטום נוצר הכרח ליציאה וכניסה של הצנרת אל תוך האיטום.
להלן מצב שתועד בדירת יוקרה בצפון ת"א בבדק בית שגרתי במהלך הבנייה:
להלן חדר מקלחת הורים שם חדירת הצנרת אל תוך והחוצה מהאיטום יוצרת כשל באיטום. כבר נוצר סדק בין האיטום לצינור.


הכשל הוא ביציאה של הצינור מהאיטום. לא ניתן לאטום הרמטית סביב יציאת הצינור ובמשך הזמן (ולפעמים מייד) נוצר סדק (מרווח) בין האיטום לצינור. מים המתאספים מתחת לריצוף עקב מקלחות, נזילות וכו' חודרים דרך הסדק אל מתחת לאיטום ומשם לתוך הדירה או לדירה למטה.

איך מונעים מצב כזה?
במקרה כזה בו האיטום בוצע רק לאחר הצנרת היה נדרש להטמינה בכללותה מתחת לאיטום. יציאות הצנרת צריכות היו להיות בתוך הקירות בלבד.
יצויין שגם אם צנרת המים תהיה טמונה כולה מתחת לאיטום עדיין ייווצר מקום כשל סביב צנרת הניקוז שחייבת להציץ בחלקה מעל האיטום כפי שרואים בתמונות לעיל.
אי לכך עדיף תמיד לבצע את הצנרת לאחר האיטום ולאטום בשכבה נוספת על גבי הצנרת. כך שנוצר מצב בו קיים איטום הן מתחת לצנרת והן מעליה.