מוכנות והיערכות לאסונות

 
חשוב לדעת: בהתרחש אסון אנו לגמרי לבד !!!
 
מבוא
 
המאמר הבא נכתב ע"י מר כורם מתייחס לאסונות באופן כללי וטיפול בהם.
המאמר מפורסם באתרינו בהקשר לבדק בית בשטחים משותפים ונועד להחדיר מודעות לתרחישים שליליים העלולים להתרחש בבנייני מגורים גבוהים ורבי קומות (מעל 10 קומות).
להלן מספר דוגמאות לתרחישים המסכנים מספר רב של אנשים בבנייני מגורים:
 
  • שריפה בבניין רב קומות כאשר מערכת כיבוי אש אינה מתפקדת כראוי.
  • הפסקת חשמל כללית בעוד הגנרטור אינו פועל כראוי.
  • הצפה משמעותית בחניון תת-קרקעי עקב תקלה במשאבות ניקוז ונזילה ממתז כיבוי אש הגורמת להילכדות אנשים ללא דרך מוצא.
  • הימלטות המונית מפני אש בחדר מדרגות לא תקני הכולל שיפועים חדים במדרגות, מדרגות חלקות, מרווחי גישה צרים מדי.
 
בבדק בית לשטחים משותפים בבנייני מגורים ובניינים ציבוריים ייבדקו נושאים מגוונים הקשורים לבטיחות ולמערכות כיבוי אש וניקוזים. 
דו"ח בדק בית יאפשר לדיירים לשמור על ביטחונם ויאלץ את הקבלן לתקן את ליקויי הבניה כנדרש בחוק מכר דירות.
 
"לא נוכל למנוע התרחשות אסון טבע"
 
אסון רעידת האדמה בהאיטי שוב הביא וביטא באופן טראגי וכואב את עוצמתו של הטבע, אם זה בהיקף השטח שנפגע, מספר ההרוגים ,הנפגעים בגוף ובנפש, הרס מוחלט של תשתיות ובעיקר אוזלת היד של הנהגת המדינה– למול דקה אחת בודדה של אסון טבע מהנוראים שידעה האנושות במאות השנים האחרונות.
יאמרו כל האנליסטים והגורמים המטפלים באסונות ובהשלכותיהם וכן הרשויות האמונות על החיזוי, כי חלק ניכר מתוצאות האסון נובע מרמת התשתיות, תקני בנייה, צפיפות האוכלוסייה ורמתה הסוציו-אקונומית, מודעות ותעדוף של גורמי הממשל בכל הקשור למוכנות ומענה, הן הסיבות לכמות הנפגעים הגדולה וההרס הנרחב של מבנים, להרס תשתיות קריטיות והיכולת לתת מענה ראוי בכדי למזער את גודל הנזק וההרס.
אסונות טבע קרו, קורים ויקרו גם בעתיד, חלקם ניתן לחיזוי עם התרעה קצרה מאוד כדי להיערך על פי הזמן שיינתן לנו מראש (כדוגמת רעידת-אדמה, סופה, שיטפון והצפה ,צונאמי או לחילופין התפרצות געשית או אסון ממקור אקלימי אחר להם לעיתים סימנים מקדימים)
 
"אסון איננו אר"ן (אירוע רב נפגעים) גדול"
 
מאמר זה לא יעסוק בהסברה והעלאת המודעות הנדרשת שצריכה להיות מבוצעת על ידי הגורמים המוסמכים לכך במדינת ישראל, לא להתייחסות והתשומות המושקעים על ידי גורמים אלו לנושא המוכנות לאסונות וכן סדרי העדיפות שעל קברניטי המדינה לקבוע לאור האיומים והנושאים הבוערים (ביטחוניים, כלכליים, מערכת החינוך או הבריאות לדוגמא) להם יש לתת את המענה.

ארגוני החירום במדינת ישראל שייעודם הוא התמודדות עם אירועי אסון, תאונות ותרחישי חירום שונים במציאות היומיומית, במדינה שעצם קיומה כרוך במאבק תמידי מול אויבים המקיפים אותנו וארגוני טרור המנסים לפגוע בנו – ארגונים אלו מיסדו שיטות ומענה ראוי על פי תרחישי הייחוס המוסכמים. כפי שמתקיים במקרי אר"ן (אירוע רב נפגעים) בהם מספר נפגעים גדול מקבל את התשומות והמשאבים הנדרשים כדי לטפל באירוע והשלכותיו ולהכילו בזמן קצר יחסית, כל זאת תוך התנהלות מדויקת של כלל המערכות על מנת לתת את המענה הנדרש במטרה למזער את הנזק ומספר הנפגעים ולחזור מהר ככל הניתן לשגרה.

כדי לתפקד בצורה המיטבית בזמן אסון, נדרש תיאום יוצא דופן במורכבותו בין כל הגופים שאמורים לתת מענה לאירועים מסוג זה, בהיעדר תשתיות, אמצעי תקשורת ותיאום חיוניים, לפחות בפרק הזמן הראשוני והמיידי שהוא גם הקריטי ביותר.

אסון על פי חלק מהגדרותיו הרבות הינו אירוע אשר חורג מעבר ליכולת התגובה והוא מתרחש כאשר הצורך חורג מעבר למשאבים, זאת כאשר אירוע פוגע במדינה, חברה, קהילייה וכמות הנפגעים והנזק הם מעבר ליכולת החברה הנפגעת להתמודד במסגרת המשאבים המצויים בידה ונדרש סיוע ומשאבים חיצוניים.
 
"במקרה אסון לא ניתן יהיה לקבל שירותי חירום והצלה"
אסון כדוגמת רעידת אדמה מתרחש באופן פתאומי ואינו מגיע עם סימנים מקדימים, הוא פוגע במלוא עוצמתו ומביא לכך שארגוני הסיוע, החילוץ, וההצלה והמגיבים הראשוניים לאירוע מסוג זה (First Responders) במידה והם בעצמם לא נפגעו, יאלצו להגיב ולתת מענה, למספר רב ביותר של נפגעים, הפרושים על פני שטח נרחב בו נפגעו אנשים, מבנים, תשתיות אלמנטאריות ודרכי גישה, והם יתקשו לייצר תמונת מצב מהירה ומקיפה ובכך בעצם גם לא יוכלו להגיב ולהיענות לכל פנייה, קריאה או צורך בעזרה.
 
אסון הינו אירוע שגם למימד הזמן ישנה משמעות קריטית בכל הקשור להצלת חיים ומהירות מתן הסיוע הדרוש. מקובל להגדיר את השעות הראשונות לאחר אירוע כ "שעת הזהב" ,בה על העזרה והסיוע להגיע כי לאחריה כמות הנפגעים הישירה וגודל הנזק הינו ניכר וסיכויי הטיפול יורדים משמעותית.
 
"בעת אסון העזרה לא תגיע ונאלץ לפעול לבדנו"
 
ישנה חשיבות להגברת המודעות וההכרה שאסון עלול להתרחש בכל רגע נתון ונדרשת תוכנית היערכות ומוכנות של כלל הגורמים, מרמת הפרט, התא המשפחתי, ארגון/גוף/חברה, הרשויות המוסמכות, כל ארגון/גוף וחברה ונדרש תכנון וקיומה של תוכנית פעולה בכדי להכין עצמו לכל תרחיש אפשרי.
על גופים אלו להפנים כי חלק משמעותי מהיכולת להתמודד עם אסונות הוא במוכנות והכרה כי עד להגעת עזרה וסיוע (אם בכלל) יהיה עליו להתמודד ולפעול בכוחות עצמנו בכל תחום: במסוגלות לחלץ אנשים, מתן טיפול ותמיכה רפואית מצילת חיים, הכשרת דרכי פינוי, כיבוי אש ושריפות, קיום מלאי מזון ומים מספקת לפרק זמן סביר (מספר ימים), תכנון חלופות לאמצעי תקשורת על מנת לקבל ולהעביר מידע ועדכונים, הכרת מרכזי הסיוע ובעיקר תרגול מוכנות האנשים בסביבתם לתרחישים אלו, בשגרה.
חשוב לזכור שבהתרחש אסון – לא תהיה יכולת לפנות ולהזעיק את ארגוני החירום, גופים אלו לא יוכלו להגיב לפניות לעזרה והצלה עקב ריבוי נפגעים, תעדוף משימות ופרישה רחבה של אזורים שנפגעו, כולל בעיות של פיקוד ושליטה עקב קריסת התשתיות החיוניות לתפקודם.

ישנם צעדים ותהליכים חיוניים שעל כל גוף פרטי, עסקי או מסחרי לקיים וכל מטרתם היא ניהול, תכנון ותודעה למוכנות לאסונות, כתרבות, כ
דרך חיים ובעיקר כאמצעי התגוננות ומענה להקטנה ומזעור הנזקים והפגיעה.
ניתן לקבל את הסיוע וההדרכה מגורמים מקצועיים שישפרו את יכולות המענה לתרחישי החירום והאסון ובכך להציל חיים ולהקטין את הפגיעה של אירועים אלו.

תורת ניהול האסונות והגישה המובילה את העוסקים בכך הן בארגוני החירום, גורמי הממשל המוסמכים להנחות ולפעול בעיתות חירום, כוחות הצבא והרשויות המקומיות – מבוססת על ארבעה מושגים:
P – מוכנות (Preparedness)
P – מניעה (Prevention)
R – תגובה לאירוע (Response)
R – שיקום (Recovery)

הבנת השלבים השונים ומוכנות אליהם חשובה הן ברמת הפרט והמשפחה והן לארגונים מסחריים ועסקיים. חשוב שארגונים אלו יפנימו גם כן, שבהתרחש אסון לא תהיה כל תמיכה, סיוע מצד גורמים מוסדיים במדינת ישראל- בוודאי לא בטווח הזמן הסמוך לאירוע.
סדרי העדיפות של הרשויות ומשרדי הממשלה השונים יופנה תחילה לשיקום וטיפול באתגרים התשתיתיים והקריטיים שיהיה לשקם לאחר אסון על פי התרחיש הלאומי המוגדר, ניתן לומר כי מרבית הארגונים יצטרכו לתכנן את שרידות החברה, הנכסים, האמצעים והעובדים וחזרה מהירה לשגרה בעצמם.
 
"סיכום – אז מה בעצם נדרש לעשות ? "
למרות שלא פורסמה או נשמעה הנחייה ברוח זו משום גורם ממשלתי רשמי ולאור הנתונים שנסקרו לעיל עולה צורך ברור בהעלאת המודעות וההכרה שעל כל מסגרת, תא משפחתי, ארגון וחברה עסקית או מסחרית להבין תחילה את פני הדברים וכי בעת אסון האחריות למוכנות, התגובה והשיקום מוטלת עליהם ועליהם בלבד.
 
נדרש שכל גוף כזה יבין את המשמעות והצורך לפעול לבד ולפעול כבר היום כדי לקבל את ההדרכות, ההנחיות והליווי המקצועי הדרוש מארגונים הפועלים בתחום זה של מוכנות לאסונות. כל זאת בכדי להיות מסוגלים לתת את המענה באופן עצמאי ומיטבי בראש ובראשונה להצלת חיי אדם ומתן סיוע רפואי דחוף, כיבוי-אש, חילוץ, מילוט והצלה, הצטיידות במלאי מזון ומים לפרק הזמן הסביר עד שהתשתיות ישוקמו – על כל המשתמע מכך.
תכנון, היערכות ומוכנות מיטביים – לא ימנעו את האסון אך הם בהחלט יביאו לצמצום ומיזעור הפגיעה והנזק בנפש, במבנים ונכסים. תגובה עצמאית מהירה ושאינה תלויה בגורמים ומשאבים שלא יהיו זמינים בעת אסון וכן מחשבה מעמיקה לשרידות וההמשכיות ב"יום שאחרי" יאפשרו חזרה מהירה לשגרה והמשכיות תפקודית לאחר אסון.

* מחבר המאמר בעל תואר מוסמך בבריאות הציבור(MPH)  מה"התוכנית למנהלים בניהול מצבי חירום ואסון/אוניברסיטת ת"א ועוסק בניהול אסונות, סקרי הסיכונים ואבטחת מידע ב"חברה לניהול אסונות"