ממה להזהר בפרוטוקול מסירה

 

פרוטוקול מסירה אמור להוות הסכם הדדי בין הקבלן לדייר בתהליך בו הקבלן מציג את הדירה ביום מסירתה לדייר, האחרון עובר ובודק (לא כמומחה) אם יש פגמים בריצוף , שריטות באלומיניום וכו׳. ובחותמו עליו הוא למעשה מסכים כי ראה את הדירה והיא לשביעות רצונו (למעט ליקויים שראה ונרשמו בפרוטוקול) .
פרוטוקול מסירה אמור להגן על הקבלן מפני תביעות עתידיות של הדייר לתיקונים שנוצרו אחרי מסירת המפתחות.
אז למה כשדייר מגיע עם תביעה לבית המשפט (וזה קורה הרבה) הופך פרוטוקול המסירה פעמים רבות למסמך חסר ערך ומאלץ את כל הצדדים למרוץ הוכחות ארוך ומייגע?
למה בתי משפט רבים לא מסתמכים בסופו של דבר על מה שרשום בפרוטוקול המסירה?

פרוטוקול מסירה שלא משרת את הדייר

הבעיה העיקרית בפרוטוקולי מסירה רבים נעוצה בתהליך הלקוי שהביא לכתיבתם -
על הדייר מופעל לחץ מצד הקבלן/מנהל העבודה לראות ולחתום. הדייר לא תמיד בודק ביסודיות כי הוא רוצה גם לסיים במהירות, סומך על המילה של הקבלן או פשוט לא מודע למה עליו לבדוק.
פעמים רבות בדירה אין חשמל בשלב זה והדייר פשוט לא רואה מספיק טוב בחושך את הסדקים והפגמים. כל שכן, בחדרי השירותים והרחצה שחשוכים הרבה יותר.
הדירה לא מספיק נקיה ,הריצוף, הדלתות והזגוגיות וודאי שלא. זה אמנם מצב טבעי אך לא תנאים אידאלים לאיתור ליקויים.
כשצצים ליקויים מתחילה הבעיה להוכיח האם הם היו או לא היו במועד פרוטוקול המסירה. לך תוכיח...
כל אלו יוצרים מצבים בהם פרוטוקול המסירה נתפס כלא רלוונטי ולכן בית המשפט נאלץ לחפש חוות דעת מומחה חיצוני לביקורת מבנים.
מה יעשה בית משפט אם הדייר יטען ,ובצדק ,כי במועד בו הציגו לו את הדירה הפעילו עליו לחץ לחתום ולקבל כבר את הדירה ולא נתנו לו מספיק זמן לבדוק את הדירה?
מה אפשר להגיד אם אחרי שהעוזרת ניקתה את הדירה התגלו הרבה שריטות על החלון?
זאת המציאות בד״כ בהצגת דירות חדשות לדיירים.
מסתבר שקבלנים רבים מודעים לעובדה שעקב העדר פיקוח צמוד מצידם על הפועלים שבנו ובשל העובדה שגם על הפועלים שלהם הם לא ממש סומכים , הם חוששים שאם הדייר יעבור על הדירה ביסודיות לחפש ליקויי בניה הוא ימצא רבים כאלו וזה יחייב הרבה תיקונים והוצאות.
מצד שני פרוטוקול מסירה שנעשה בלחץ וללא תיעוד מצד הקבלן, כלומר תיעוד בכתב על מה שנעשה ,מה נאמר ובעיקר צילומים של חלקי הדירה ביום המסירה פוגעים גם בקבלנים שמוצאים את עצמם מוסרים דירה תקינה שנפגמת רק אחר כך על ידי אנשי הובלת הדירה, על ידי אנשי מקצוע מטעם הדייר, חברת הניקיון וכמובן משימוש הדיירים עצמם .
גם לקבלן נמאס להיות איש האחזקה של הדייר בשנתו הראשונה ולתקן לו נזקים שברור שלא הוא אחראי להם אך הדייר טוען כי כך קיבל את הדירה.

אז איך יוצרים פרוטוקול מסירה אמין ?

השופט בדימוס מר יצחק מילנוב טוען שהליך הוגן מול הדייר שנעשה בשקיפות מולו יפחית את כמות התביעות שקיימות כיום. על הקבלנים למסור לדייר הדירה נקיה באמת (ואפילו עם זר פרחים),
לעבור איתו בצורה סבלנית ואיטית על כל חלקי הדירה, להציג לו אותם ולצלם .
את כל ההתנהלות כולל צילומי הדירה לתעד למסמך פרוטוקול המסירה וכך המסמך יהפוך לקביל ומגן על כל הצדדים.

ומה אתם הדיירים צריכים לעשות?

קודם כל לא להחפז במועד הזה ולדרוש את כל הזמן שנדרש לכם (בדיוק כמו ביום בו ביליתם עם איש המכירות שרצה שתקנו).
לדרוש דירה נקיה ( כולל זגוגיות ) ואם לא לתעד שבקשתם ולצלם איך הדירה הוצגה לכם.
לבוא עם פנס בעל עוצמה כדי לראות מקומות לא מוארים,
לעבור מטר מטר בדירה ולא רק את ״הדברים העיקריים״
לצלם ולתעד.
במצב זה יש סיכוי רב יותר שתוכלו לזהות ליקויי בניה שנראים לעין כמו סדקים ופגמי צבע.
היו מודעים לעובדה שישנם עוד עשרות ליקויי בניה שכדאי לאתר עם מומחה בדק בית, ליקויים שקשורים בחומרים ובהתקנה לוקה, בסטיות מתקנים, ענייני רטיבות ואיטום ועוד רבים אחרים שרק עין של מהנדס ביקורת מבנים יכולה להכיר.