מה מרגש ואופטימי יותר מתמונה אוניברסלית חוצת גבולות של זוג צעיר העומד ניצב מול הבית החדש שרכש.
כמה עצוב ומתסכל כאשר דווקא אותם ארבע קירות הם המקור או הזרז הבולט לפירוק המשפחה החדשה.
בעבודתינו כחברת בדק בית אנו נתקלים פעמים רבות בסיפורם האישי של זוגות שלא צלחו יחד היטב את מהמורת ליקויי הבנייה עמם נאלצו להתמודד בדירתם החדשה. ההתחלות בדרך כלל דומות. הזוג הצעיר נרגש ומאוחד.
אחרי פרויקט החתונה בו הצטרכו להחליט יחד בין מנות הקייטרינג ולבחור צלם, הנה מגיעים לדבר האמיתי.
הזוג מתרוצץ בין אולמות תצוגה של קרמיקה וריצוף, מתלבט על צבע הרובה, מתייעץ עם חברים מה נראה טוב יותר- ריצוף אלכסוני או ישר, משדרג את השיש הסטנדרטי שהקבלן מציע למטבח, מתלבט שעות בין דגמי ברזים שונים, מעיין בחוברות עיצוב איטלקיות לרעיונות לדוגמת החיפוי באמבטיה, מתכנן איך בדיוק יאירו הספוטים את פינת הישיבה בסלון. וסןף סוף, אחרי שמועד המסירה נדחה שלוש פעמים, מגיע הרגע המאושר. משאית ההובלות, ועוברים לדירה החדשה.
האם יתכן שהדברים יסובבו כך שדווקא אותם ארבע קירות מיוחלים, אותו חלום בורגני וורוד שמשכנתא שמנמנה לעשרים השנים הבאות מרפדת אותו היטב, דווקא הוא יכרסם ויפורר את התא המשפחתי הצעיר?!
לפני שנדון בהשלכות ובמקורות האפשריים לכך, נעלה על הכתב (בעילום שם כמובן) כמה מקרים מהשטח.
נתחיל עם סיפורם של זוג צעיר מרעננה, נקרא להם משה ושולמית.
את בעיית הרטיבות בדירתם בדקנו ואיבחנו במסגרת בדיקה הנדסית שביצענו בדירתם, ואת השתלשלות האירועים סיפרה לנו שולמית עצמה תוך כדי ניסוח כתב התביעה עם עורך הדין. ובכן, הכל התחיל נפלא. כמובן. הדירה החדשה היתה מקסימה משודרגת ונוצצת.
כאשר התחיל להתפשט כתם מחוספס ואפור על תקרת חדר האמבטיה, משה ושולמית חייגו למספר המוכר כל כך של מנהל העבודה שעדיין היה באתר וביקשו שיגיע לראות. האחרון הגיע והרגיע מיד שצריך לסייד בשכבת צבע מיוחדת לאמבטיות.
עוד לפני שהפועל הגיע במועד שנקבע, הבחינה שולמית בהתנפחויות מעל הפנלים של הסלון.
היא חשבה שאולי זה כבר יותר מדי ויש בעיות רטיבות רציניות בדירה, אבל משה ביקש שיתנו קודם לפועלים לתקן ואז יראו: “זאת הרי “העבודה שלהם, לא”? הפועלים אכן הגיעו וגם תיקנו, סיידו את התקרה,שפשפו את ההתפחויות וצבעו, אבל, הבעיות לא נגמרו.
הכתם המכוער החל להופיע שוב כעבור חודש ושולמית שהיתה הרבה זמן בבית במהלך היום (שמירת הריון), החלה להבחין בעוד ועוד סימנים.
כאן עוד כתם רטיבות בחדר שינה ושם סימני עובש בפינת הקיר.
תוך תוך זמן קצר, אחד מנושאי השיחה הקבועים בבית היו פתיחה של שולמית בנוסח “מה יהיה עם כל הרטיבויות האלו, ואיזה פראיירים אנחנו..” . ותגובה של משה בנוסח ” הרי מתקנים לנו חינם, אז מה יש להלחץ, הרי יש אחריות לכל הדברים האלה”.
בהמשך נזכרה שולמית שהיא בכלל לא רצתה מלכתחילה את הדירה הזו ועדיף היה אם היו קונים בפרויקט השני שהיה של קבלן גדול יותר. “שמה בטח היו מתקנים בצורה רצינית יותר ולא נותנים לנו להסחב עם זה כל כך הרבה זמן”. משה הרגיש בין הפטיש לסדן.
נע בין התשובות וההסברים של מנהל העבודה לאופן התיקונים וסיבת הכתמים לבין התגובות הציניות של שולמית שטענה שצוחקים עליהם, שאין להם שום כוונה לפתור באמת את המקור של הרטיבות ושחייבים לפנות לבית משפט. בתוך חמישה חודשים, ההתרגשות והשמחה מהבית החדש פינו את מקומם למטענים של האשמות וחוסר אונים בין בני הזוג.
אחרי הלידה שולמית הודיעה למשה ש”היא עם תינוק קטן לא גרה בתוך עובש”, ועברה להורים. כדור השלג שהלך והתגלגל בחודשים האחרונים תפס ממשות מבהילה. כעס ומירמור התגבשו ותפסו להם מקום יציב בין בני הזוג. נניח למשה ושולמית ונעבור לרמי וגלית מקרית אונו.
מהרגע שבו עברו לדירה החדשה, התלונן רמי על רעשים שישנם בדירה.
הוא שמע את הרגע המדויק שבו מורידים השכנים שמעל את המים, את המעלית שעולה בין הקומות עד שנעצרת בקומה שלהם, את הצעדים הטופפים של השכנה, את הדי השיחה והטונים המשתנים מהקירות מסביב.
גלית לא הבינה “על מה הרעש”… היא לא הבחינה בשום דבר רעש יוצא דופן וראתה בעניין איזה “ג’וק” שנכנס לרמי לראש. היא אפילו התביישה כשרמי ניסה להתעניין אצל השכנים אם גם הם סובלים מהרעש. “במקום לחיות אתה יושב ומקשיב לקירות” טענה.
רמי החליט שצריך להזמין בודק אקוסטיקה שימדוד את עוצמת הרעש. הוא התעניין במחיר בדיקה כזו שהיתה יקרה בהחלט לכיס המדולדל בלאו הכי של הזוג הצעיר. גלית כמעט “טיפסה על הקירות” מהרעיון של להוציא סכום כסף גדול כל כך על דבר שנראה לה הזוי לחלוטין.
הם מצאו עצמם מחליפים האשמות שחרגו הרבה מהעניין האקוסטי בדירה. גלית ראתה בעניין חלק מ “תחושת רדיפה” שמאפיינת לדבריה את בני משפחתו של רמי. רמי לא נשאר חייב ותיאר את בני משפחתה של גלית כרעשניים וחסרי רוגע ובכך תלה את הסיבה לכך שהיא אינה
סובלת מהרעש. נשמע מעט מגוחך? כנראה לא עבור בני הזוג.
מקרה נוסף שרצינו לתאר הוא של יובל ושירה מפתח תקווה.
כאן הכל החל סביב עניין הריצוף. שירה חובבת האסתטיקה הבחינה שיש הבדלים בגווני המרצפות בדירתם. “אני לא מאמינה איך הם שמו לנו סדרות שונות של אריחים בלי לשאול”. יובל מנגד לא הבחין במאומה וציפה ששירה “תפסיק להתעסק בשטויות ותראה את הדברים החשובים באמת”. אבל שירה לא נרגעה. מנהל העבודה שנקרא לדירה לא הוסיף לרוגע שלה כשטען בתוקף כי הדירה רוצפה מסידרה אחת של אריחים ואין שום בעיה.
החלה התפלגות מחנות כששירה מתחקרת כל אורח שנכנס לדירתם האם הוא מבחין בבעיה. יובל שנמאס לו מהעיסוק האובססיבי בעיניו של שירה בגווני הריצוף, החל להאשים אותה שבחרה דגם ריצוף מיוחד מדי ולכן נדמה לה שיש גוונים שונים. “אם היית בוחרת בסנ טנדרט הנחמד שהקבלן הציע, לא היתה לך שום בעיה” ובהמשך – “תמיד את חייבת ללכת על משהו מיוחד ובסוף כולם סובלים מזה. למה את לא יכולה להנות ממה שיש”? אבל שירה לא יכלה.
היא אמרה שאחרי שהשקיעו כל כך הרבה כסף בדירה, זו טיפשות להסכים לקבל ריצוף שלא נראה אחיד.
הריצוף “רדף” אחריהם בכל מקום בדירה בו היו. העיניים של שירה היו נודדות אוטומטית ומחפשות זוויות שונות
מהם ההבדלים בגוונים יהיו בולטים יותר. היא לא האמינה שיובל לא רואה את הבעיה והאשימה אותו ב”פשרנות ופראייריות” שמנחות אותו לא לתמוך בה בעניין.
אז מה היה לנו כאן?
זוגות נחמדים שמוצאים עצמם שוקעים בתסבוכות רגשיות ביניהם כפועל יוצא מליקויי בנייה שונים עמם הם נדרשים להתמודד. מהם הסיבות המובילות לכך? ממה שאנו רואים בשטח, נראה שאפשר למנות מספר גורמים עיקריים ונשמח לשמוע מאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה אם ישנם הסברים אחרים או הצעות להקל את התהליך.
ראשית – חשיבותו הרגשית הרבה של בית שרוכשים. הבית הוא המרחב המוגן והמגן אליו אנו חוזרים ממהומות הרחוב.
מצפים למצוא רוגע, שקט ונחמה. מאד מתסכל עד כדי תחושת בגידה, שהבית לא מעניק את כל אלו וחושף בעיות וליקויים בם יש לטפל.
שנית- ההשקעה הכספית האדירה הכרוכה בקניית דירה. זוגות צעירים מוצאים עצמם מטפלים בסכומי כסף אסטרונומיים.
חותמים על משכנתאות שנוגסות במשכורת בפה מלא. להשקיע במוצר כל כך הרבה ואז למצוא בו בעיות זה בהחלט מצב מתסכל ומלחיץ.
המילה “מתסכל” עלתה בשתי הסיבות הראשונות שמנינו והיא כנראה המובילה בסיבה השלישית:
אדם ממוצע מהישוב, שאינו עוסק במקצועות הבניין באופן מקצועי, אינו אמור לדעת לאבחן ולהגדיר ליקויי בנייה שקיימים בדירתו. אין לו את הכלים מקצועיים לדעת מהן הבעיות הקיימות ולא את הז’רגון המקצועי להתווכח עם הקבלן ונציגיו.
הפתרון המהותי נוגע כמובן לדרכי התמודדות של זוגות מול בעיות ומשברים. לחשיבות הגדולה של למידת כלים יעילים להקשבה הדדית ולהפרדה בין רגשות לעובדות; הפתרון הספציפי לעניין ליקויי הבנייה נעוץ, כך מסתבר בהזמנת שירותי בדק בית הנדסי הניתנים ע”י חברות מתחומינו. כך מתקבל תיאור עובדתי ומדויק של ליקויי הבנייה והגדרות חובותיו של הקבלן בתיקונם.
נאחל מעומק הלב לכל הבתים בארצנו שישכילו לגבור ואף להתחזק ממהמורות והקשיים שמגיעים בדרך המשותפת ושלום הבית ישרור בם בכל עת.