מפרט ותכניות

במעמד בדק הבית יש למסור למהנדס הבודק את המפרט והתכניות שעליהם חתמתם עם המוכר.

תכניות

תבוצע השוואה של מידות רוחב ואורך כל חדר וחלל בפועל לעומת התכנית.

לקבלן מותר לחרוג עד 2% מהמידות המצוינות בתכנית.

עם זאת, במקרה שהקבלן ציין בתכנית שהמידות הן מידות בנייה ולא מידות גמר, יש לחשב גם את עובי החיפוי (קרמיקה, טיח וכו’).

בנוסף לסטייה מתכנית יכולה להיות בליטה מהקיר שאיננה מופיעה בתכנית.

לדוגמא, אם הקבלן התקין צינור ביוב או צינור מי גשם מחוץ לקיר ולא ביציקה, הצינור יחופה בגבס או צמנט-בורד ויבלוט אל תוך החדר.

כאן המקום לבדוק אם אכן הבליטה מופיעה בתכנית או שמא מדובר בהפחתת שטח החדר.

במקרה של חדר רחצה או חדר שירות הפחתת השטח עלולה להיות משמעותית.

כנ”ל במקרה של עמוד או בליטה אחרת שלא מופיעה בתכנית וגורעת משטח החלל.

בעיות תכנוניות

לעיתים המידות מתאימות לתכנית אך בתכנית קיימים ליקויים תכנוניים. לדוגמא:

רוחב מסדרון

לדוגמא, רוחב המסדרון לחדרים, עפ”י תקנות התכנון והבנייה המעודכנות משנת 2008, צריך להיות 90 ס”מ.

לעומת זאת על מסדרון הכניסה בדירה להיות לפחות 100 ס”מ.

גם המסדרון בלובי הקומה צריך להיות ברוחב מינימלי אך על כך ידובר בבדיקת שטחים משותפים לבניין.

מתכננים לא מנוסים או לא מעודכנים עלולים לטעות ברוחב המסדרון.

הסיבה למידות הנ”ל הוא לא רק תפקודי אלא בעיקר בטיחותי – לאפשר דרך מילוט תקינה בזמן חירום.

מרחקי גישה לכלים סניטריים

כאשר מתוכנן חדר רחצה עליו להיות מתוכנן כך שלכל כלי סניטארי (מקלחון, כיור, אסלה, אמבט, מכונת כביסה) יהיה מרחק גישה מינימלי (רוחב ואורך).

וזאת עפ”י הל”ת (הוראות למתקני תברואה).

להלן דוגמא למרחק גישה לאסלה:

מפרט טכני

המפרט הטכני נבדק כאשר דגש ניתן על דברים חריגים שעלולים להופיע במפרט אך חסרים בפועל.

לדוגמא:

הכנה לתנור בחדר רחצה: במפרט יצוין לעיתים הכנה לתנור רחצה המופיעה בפועל כחוטי חשמל היוצאים מהקיר מעל דלת חדר הרחצה ולעיתים כשרוול בלבד שאליו ניתן להשחיל חוטים.

הכנה לגז במרפסת: לעיתים יש מפרטים “מפנקים” המספקים הכנה לגז במרפסת או בגינה על מנת לאפשר על האש. על צינור הגז להיות בולט מספיק כדי לאפשר חיבור ויציאת הצינור מהקיר צריכה להיות אטומה לגמרי.

שקע מיוחד לכיריים במטבח: לכיריים מסוג “אינדוקצייה” נדרש שקע תלת-פאזי מיוחד, בלעדיו הכיריים לא יתפקדו כראוי.