מפרט טכני הוא כתב ההתחייבות של הקבלן למה יהיה בדירה שאותה הדייר קונה. בד”כ ,אפשר לומר ב 95% מהמקרים ומעלה, היזמים עומדים בכל מה שהתחייבו במפרט הטכני אבל ישנם מצבים שבהם יש כן חריגות ועל חריגות צריך לשלם או ליתר דיוק להחזיר לדייר כסף.
כאשר מחיר הדירה נקבע עפ”י מפרט טכני כלשהו והיזם לא דייק או חרג ממנו ,הדייר זכאי לפיצוי כספי על פי דיני ממונות.
מתי מתרחשת אי התאמה למפרט טכני של קבלן/ יזם?
זה קורה למשל כאשר דיירים עושים שינויים ,למשל בנקודות חשמל. קורה לא אחת שהיזם מתבלבל וחורג. כאמור מה שרשום במפרט טכני הוא הקובע ולא משנה כמה בלבלתם לו את הראש ,המפרט שלכם הוא מה שאתם זכאים לו ועליו גם שילמתם .
אי התאמה למפרט טכני של היזם אמנם עניין פחות שכיח אך קורה. להלן מקרה שבו היה שילוב של ליקויי בניה עם אי התאמה למפרט הטכני . בסופו של דבר ,זכינו עבור כל דירה שתבעה בסכום של כ- 80,000 ש”ח ככסף פיצוי מהיזם. נתרכז כרגע לא בליקויים שנמצאו אלא באי ההתאמות.
אי התאמה למפרט טכני “אמנה”
במקרה דנן, הונפקו חוות דעת למספר גדול של בתים דו משפחתיים בהרחבה שנבנתה באזור השטחים על ידי היזם “אמנה”. יצויין ש”אמנה” אכן תקנה את הליקויים ברוב הבתים עפ”י חוות הדעת שלנו ולכן רוב הדיירים לא תבעו. למעט מספר דיירים שכן הלכו לתביעה.
מדובר בשורה של ליקויי בניה שונים ובמקרה זה גם אי התאמה למפרט הטכני שהובטח על ידי היזם, כאמור המקרה הפחות שגרתי.
אי התאמה למפרט טכני במקרה זה התרחש במספר אלמנטים ובעיקר – גדר הבתים שנבנתה ממעקה פלדה במקום קיר בטון עם חיפוי אבן ואי עמידה בהתחייבות ל”הכנה למזגן”, שבפועל לא בוצע.
חוק המכר בא ואומר שאסור שתהיה אי התאמה למפרט הטכני (המהווה חלק מהחוזה לכל עניין). אם יזם מכר משהו מסויים לדייר, היזם לא יכול לשנות את זה גם אם במקרה זה הוא הציג שיקולים הגיוניים.
סביב המבנים הובטחה גדר. גדר שעל פי המפרט הטכני הייתה צריכה להיות מחופה באבן מבפנים ומבחוץ.
בפועל הקבלן בנה גדר אבן רק בחלק התחתון ובחלק העליון התקין מעקה פלדה.
כלומר, נחסכה בניית קיר בטון+חיפוי אבן מבפנים ומבחוץ שהנה יקרה בהרבה מהתקנת מעקה פלדה.
לכאורה אולי נשמע ש”מחפשים” את היזם אך למעשה מבחינתו מדובר בחיסכון של 30,000 שח לבית כפול 33 בתים… כסף שנגבה מהדיירים לצורך כך ועכשיו נחסך לכיסו של היזם ולא ניתן למעשה לדיירים ששלמו על כך.
ושלא תטעו ,הגדר נראתה יפה ואסטטית ולדברי היזם ,בדרך זו גם ניתן לראות טוב יותר את הנוף (מה שנכון). אך מצד שני ,מהדיירים נגבה כסף מיותר על גדר יקרה יותר.
לזכותו של היזם יאמר שהוא עשה מאמצים לתקן כל ליקוי בניה שנמצא בדירות אך כסף הוא לא רצה להחזיר.
במסגרת תביעה של בדק בית ,חברת ארד מכניסה לתביעה כל ליקוי וחריגה.
כאן הצטברו ליקויים וחריגות מהמפרט הטכני בסכום של כ- 100,000 שח לדירה.
בסופו של דבר הדייר זכה בכ- 90,000 ₪ (פ”ד ת”א 8861-02-13).
חלק מאי ההתאמות הנוספות מלבד הגדר היה אי עמידה בהתחייבות להכנה למזגנים בדירה.
למעשה הקבלן ניסה להתקין בדיעבד את צנרת המזגנים על ידי העברת “צמות” של חוטי חשמל וגז גלויים ע”ג הקיר החיצוני בשעה שהם היו צריכים להיות טמונים בקירות משעת הבנייה. מה שפוגע כמובן באסתטיקה של הבתים.
בתביעת חברת ארד, הוכנסה עלות עבודת חציבה והכנסת חוטי החשמל לקירות. גם אם לא בוצעה עבודה זאת בסוף, הדייר קבל פיצוי כאילו בוצעה העבודה שכן אין הוא חייב להסתפק באלתורים בגלל שהיזם לא עמד במפרט.
חשוב להדגיש חזור ושנו – לדייר, ששילם כל כך הרבה כסף יש הרבה כוח בחוק ודייר שלא מנצל זאת ודורש את המגיע לו מכוח חוק המכר, פשוט מוותר על כסף שאותו שילם מראש.
בדיקת בדק בית לא רק שאינה יקרה (ועלותה מוחזרת במקרה בו אין ליקויי בניה) אלא שהיא שומרת על זכויותיו של הדייר וכמובן מסייעת לו לקבל את מלא התמורה לכספו.
