קיימות מספר סיבות לדאגה מליקויי בנייה:
1. סכנה בטיחותית.
2. ירידת ערך הדירה.
3. תום תקופת אחריות הקבלן על הדירה.
4. ליקויים תפקודיים המביאים לפגיעה ברמת החיים היומיומית.
5. פגיעה אסתטית.
6. החרפת הליקויים כתוצאה מחוסר טיפול.
להלן נפרט:
- הליקויים הבטיחותיים הם סוג הליקויים החמור ביותר מאחר והם מהווים סכנה בטיחותית של ממש לתושבי הבית. פעמים רבות, הדיירים אינם יכולים להבחין בליקויי הבנייה הבטיחותיים מכיוון שהם אינם מתמצאים בתקנות ותקני הבנייה ואינם מודעים לשימוש בחומרים ומוצרים לא תקניים שונים.
* להלן כמה דוגמאות לליקויים בטיחותיים: אריחי חיפוי חוץ המתנתקים ונופלים; חוסר אוורור מספק בממ”ד; רווח לא תקני בין שלבי מעקה דרכו עלולים ילדים ליפול; פתחי מילוט צרים; זגוגיות לא בטיחותיות. - ירידת ערך הדירה – מטבעם של ליקויי בנייה להחריף אם אינם מטופלים, עד למצבים אקוטיים שקשה ביותר לפותרם.
- תום תקופת אחריות הקבלן – החוק קובע תקופות אחריות שונות של הקבלן על אלמנטים שונים בדירה. עפ”י חוק המכר על הדייר להודיע על הליקויים מוקדם ככל האפשר.
- ליקויים תפקודיים דוגמאות: צפיפות כלים סניטריים בחדר האמבטיה; זגוגיות חלון קבועות שלא ניתן לנקותן.
- ליקויים אסתטיים – הליקויים הבולטים ביותר לעיני תושבי הבית הם בדרך כלל הליקויים האסתטיים.
* דוגמאות: רובה מתקלפת; כתמים על אריחי ריצוף; טיח מחוספס. - החרפת ליקויים – רוב הליקויים שאינם מטופלים בזמן מחריפים כתוצאה מתהליכי בלייה טבעיים. ככל שחולף זמן רב יותר כך קשה יותר לתקנם.