מי מאיתנו מעוניין להיות עסוק בתביעות משפטיות?
נראה שרובנו מעדיפים להסדיר את ענייננו בצורה כזו שתמנע
מאיתנו את הצורך להזדקק לפנייה למערכת המשפטית.
מסתבר שגם הקבלנים חושבים כמונו.
רוב בדיקות ביקורת במנים מסתיימות בהבנה בין הקבלן לדייר.
אף אחד מהצדדים אינו מעוניין להגרר להליך משפטי.
אולם, ישנם מקרים בהם פיצוי כספי נדרש ומתאים.
כזה היה המקרה של טובה מראשון לציון:
מרגע שעברה לדירתה, הבחינה טובה בסימני רטיבות מעל הפנלים בסלון דירתה.
טובה פנתה לקבלן ושמעה ממנו הסברים שונים לגבי טענותיה. בסוף, שלח הקבלן פועל מטעמו שהגיע, גירד את הטיח המתקלף והמנופח וצבע את הקירות מחדש.
אולם, “למרבה ההפתעה” לא בה המזור לבעיה. לאחר שבועיים בדיוק הופיעו הסימנים שוב. בצר לה פנתה טובה שוב לקבלן אולם לא נענתה.
טובה החליטה לזמן מומחה לביקורת מבנים שיאבחן את הבעיה.
למהנדס שהגיע לא נדרש זמן רב לאתר את מקור ההתנפחויות מעל הפנלים כבעיית חול רטוב במצע הריצוף.
טובה קיבלה לידיה חוות דעת מומחה שתיארה את הבעיה (כולל תיעוד של השתלשלויות התיקונים מפיה של טובה), את הדרך הראויה לתקנה ואת האומדן לעלות התיקון. את חוות הדעת המומחה הגישה טובה לידיו של הקבלן שגם הפעם לא הזדרז לגשת לתיקון.
בעצה אחת עם המהנדס הבודק, הופנתה טובה לעורך דין מומחה לתחום ליקויי בניה שהגיש עבורה תביעה בבית משפט כנגד הקבלן. בית המשפט פסק כי מאחר ותיקני הקבלן לא צלחו, זכותה של טובה לפנות לגורם מקצועי חיצוני לתקן את בעיית הרטיבות.
השופט הסתמך על חוות דעת המהנדס המומחה ופסק 57 אלף ש”ח לזכותה של טובה. הסכום כלל את דמי התיקון, דמי עוגמת נפש עבור תלאותיה של טובה והוצאות בית משפט.
לחברת ארד בדק בית נסיון מצטבר עשיר ומגוון עם תביעות שונות בתחום ליקויי הבנייה לאורך השנים.
כחלק מהשירות הכולל והתמיכה והלווי ההנדסי אותו מעניקה חברתנו ללקוחותיה,
ניתן יעוץ הנדסי להליך המשפטי.
לאור הממצאים שהתגלו בבדיקה ההנדסית, יופנה הדייר לעורך הדין המתאים למקרה.
התשלום לעורכי הדין מתבצע בעיקר באחוזים מפסק הדין.