עבודות שיפוץ הן מהבעייתיות ביותר. מכיוון שמדובר בעבודות המתבצעות על גבי מצב קיים ולעתים מלוות באלתורים החורגים מהתקנים הקבועים בחוק.
בנוסף, במקרים מסוימים אנשי המקצוע המבצעים את העבודות אינם מכירים את התקנים ואת כללי הביצוע המקובלים.
אי לכך עלולות להיגרם בעיות שונות שחלקן עלולות לפגוע בבטיחות הדירה או לגרום לבעיות רטיבות או ריצוף שמתנתק.
בעיות נוספות קשורות בעצם טיב היחסים בין הדייר לשיפוצניק. משפצים מסוימים עלולים,זמן מסוים לאחר העבודה, להיעלם.
על ידי כך נותר הדייר ללא כל גורם לפנות אליו ולתבוע אחריות על העבודה.
בעיה נוספת עלולה לנבוע מכך שלעתים שיפוצניק עובד לבדו ללא בעלי מקצוע מתחומים אחרים עמו. כך עלול להווצר מצב בו שיפוצניק המנוסה בתחום עבודה אחד ינסה לבצע בעצמו עבודות שהוא מנוסה בהן פחות, על מנת לחסוך בעלויות.
בעיה אקוטית נוספת מתבטאת בהתקשרות החוזית בין המשפץ לדייר. באופן רגיל בכל עבודת בנייה, נכתב מפרט טכני בין מבצע העבודה לדייר.
בעבודות בנייה חדשות קיים מפרט טכני סטנדרטי שהפורמט שלו קבוע בחוק. אולם בעבודות שיפוץ אין דרישה למפרט כזה. עקב כך נחשף הדייר למצב בו הוא עלול לקבל מפרט שאינו מפורט דיו כגון: חוסר בפירוט של חומרים ומוצרים בהם עומד המשפץ להשתמש וכך ניתן למשפץ מרווח גדול מאד של איכות אספקת החומרים. דוגמא רווחת: חלונות אלומיניום בהם רמת האיכות והמחיר משתנים במאות אחוזים בין יצרן ליצרן.
דוגמא נוספת: מפרט שיגרום לדייר שערך שיפוצים לשלם בסופו של דבר תוספת גדולה מהמקובל על שינויים שונים שלהם הוא עומד להזדקק במהלך העבודה ושלא נכתבו מראש.
מהסיבות המפורטות לעיל וממקרים רבים ושונים של דיירים שניכוו, ניתן להמליץ לדיירים המזמינים עבודות שיפוץ, לבצע בדק בית כבר בשלב הסופי של עבודות השיפוץ ולא להמתין עד לפרוץ הבעיות.
מהי מחויבות המשפץ לדייר?
כל בעל מקצוע המספק עבודת בנייה כל שהיא חייב לעבוד על פי תקן ישראלי השייך לאותו סוג עבודה.
לדוגמא ניקח את נושא הריצוף:
שיפוצניקים רבים אינם יודעים שבשנת 2003 בחודש מרץ הופיע תקן חדש לריצוף (תקן ישראלי 1555 חלק 3) הדורש שריצוף יבוצע עם מישקים של שלושה מ”מ לפחות. דהיינו שהריצוף לא יונח כשהמרצפות צמודות זו לזו. הסיבות הן שונות, וביניהם מניעת התכווצות והתפשטות של האריחים ועל ידי כך התנתקותם או שבירתם. יצויין כי הדבר אסור גם על ידי יצרני הקרמיקה והגרניט-פורצלן והן מסירות אחריות מהאריחים כאשר אלו מבוצעים בצורה צמודה או עם מישקים קטנים משלושה מ”מ.
דוגמא נוספת – בעיות רטיבות הנובעות מחוסר באיטום הנדרש על פי התקן. כגון: חגורת בטון סמויה ואטומה הנדרשת להתקנה מתחת למפתני דלתות של חדרי הרחצה. קיימים משפצים שאינם מכירים דרישה זו ולכן עלולים לבצע מפתני דלתות של חדרי רחצה ללא חגורות הבטון האטומות.
מצב כזה עלול לגרום לזליגת מים תת-רצפתית אל תוך המסדרון או אף לשאר חדרי הדירה.
יצויין כי למרות האמור לעיל קיימים שיפוצניקים רבים וטובים המכירים את מלאכתם היטב וכן בקיאים בתקנים.
המידע הכתוב במאמר זה נועד לשמש את הדייר כדי שידע ממה להשמר.
