כאשר אנשים מתוודעים לחשיבותו של בדק בית הנדסי לאיתור ליקויי בניה ותכנון, הם מבינים עד כמה הדבר נחוץ ומתבקש עבור הדירה שלהם. אם כן, כיצד הזמנת שירות בדק בית אינו נמצא עדיין כסטנדרט מחייב אצל כל רוכש דירה? איך זה שכשרוכשים רכב משומש לוקחים אותו לבדיקה אצל מומחי רכב אך כשרוכשים דירה סומכים על מראה עיניים ולא על בדיקה של מהנדס בדק בית?
בשאלה זו, ניתן אולי להיעזר במושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית והינו – דיסוננס קוגניטיבי.
הטענה המרכזית של תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי היא כי האדם במהותו הוא בעל שאיפה מתמדת לאיזון והתאמה בין מחשבותיו ותפיסותיו לבין התנהגותו בפועל. כאשר נוצרת סתירה בין העמדות של האדם לבין התנהגותו – היא הדיסוננס – יפעל האדם לשנות את אחד משני הגורמים המנוגדים. כך, או שישנה ויתאים את עמדותיו להתנהגותו או ישנה ויתאים את התנהגותו לעמדותיו.
כיצד יכול מושג הדיסוננס הקוגניטיבי לעזור לנו בבואנו לבחון את נושא עריכת בדק בית לבדיקת ליקויי בנייה? רוכש דירה ככל אדם שואף גם הוא לתמונה הרמונית של עולמו. ההתנהגות בעומדת במשוואה של הדיסוננס היא עצם רכישת הדירה. דירה בישראל של שנות האלפיים עולה כידוע לכולנו, ממון רב. בהתאם לפעולה שבה השקיע הדייר השקעה גדולה כל כך, הוא רואה את הדירה שרכש כמוצר בעל ערך רב בו הושקעו משאבים רבים בכל אחד משלבי בנייתו ואין הוא חושב על ביתו במונחים של ליקויים,ליקויי בניה.
הפנייה לדייר זה, לבוא ולהזמין חברת בדק בית לאיתור ליקויי בנייה שעלולים להתגלות בדירתו, עשויה לערער על עמדה זו של בחירת בית מושלם. היתכן כי כל אותם מאות אלפי דולרים שהושקעו בדירה לא הספיקו כדי לספק לו מוצר שווה ערך להשקעתו?
הפסיכולוגיה מאחורי בדק בית
כדי להימנע מהדיסוננס הקוגנטיבי המתהווה בתהליך של הימנעות מביקורת מבנים, עלול הדייר לשכנע את עצמו כי הדירה שרכש חפה מליקויי בנייה. במקביל, יכול לתת אותו דייר משקל רב למנגנון הבנייה הקבלנית וטיפולו בתלונותיו. הוא יאמין כי מנהל העבודה קשוב אליו ועונה לצרכי דירתו בצורה משביעת רצון.
ליקויי בניה, יאמר אותו דייר קיימים בפרויקטים זולים יותר, אך בדירה שלו – בה השקיע סכום גדול כל כך, כיצד יתכן שיהיו בה ליקויים, ואם ישנם כאלו – וודאי יתוקנו על הצד הטוב ביותר על ידי הקבלן.
הפתרון לדיסוננס קוגנטיבי זה נעוץ בהכרה כי מהלך של הזמנת מהנדס חיצוני לעריכת ביקורת מבנים מוסדרת, היא חלק מהתהליך הנורמטיבי ומחויב המציאות. אין בכך הכרזה על כך שהנכס הנרכש אינו טוב או מושקע מספיק, אלא הכרה פשוטה כי כבכל תהליך, נדרש גורם מקצועי חיצוני לבקרת איכות ואת זה עושה מהנדס או חברת בדק בית.
ביקורת מבנים הנעשית על ידי מהנדס בניין מוסמך ובעל ניסיון לאיתור ליקויי בנייה, אינה מהווה סתירה לסכום הרכישה הגדול, אלא להיפך – הוכחה לכך בהיותו נכס הדורש בדיקה ובחינה מקצועית מדוקדקת.
