ליקויים שמצאנו בבניינים

בפרויקט במודיעין תוכננו דלת לובי ראשית ודלת לובי משנית, בלי להתחשב במיקום הדלתות ביחס לכיווני הרוח. כך נוצר מצב שבו פתיחה של הדלת הראשית ביום סוער עלולה לגרום לפגיעה של ממש.

וכך קרה. מצלמות האבטחה של הבניין תיעדו אישה מבוגרת שנחבטה מהדלת, שנפתחה בעוצמה בגלל הרוחות ביום סוער, ונפלה.

על הפתרון, מחסום רוח או דלתות הזזה, אפשר לקרוא בעמוד דלת לובי.

גדר אבנים מחוץ לבניין מתפרקת בגלל ביסוס לקוי.

ביסוס של כל אלמנט קונסטרוקטיבי הוא הבסיס של התכנון. לפעמים לא מייחסים חשיבות לחומות נמוכות בשטח הציבורי, ולא דואגים להן לביסוס מתאים.

התוצאה: קודם מופיעה סדיקה (בדרך כלל סדק מדורג), ובשלב מתקדם יותר אבני החיפוי מתחילות ליפול.

מעבר לביסוס, צריך כמובן להתקין תפרי התפשטות לאורך החומה, ולעגן את האריחים ואת הקופינג, כדי שאריחים לא ייפלו.

בבניין בן 15 קומות בקריית אונו מצאנו שחיפוי האבן בוצע בניגוד לתקן ישראלי 2378. כתוצאה מכך נפלה אבן חיפוי מגובה של כ-30 מטר. האבן הודבקה כהשלמה אחרי פירוק הפיגומים, אבל לא עוגנה בבורג כנדרש בתקנות. בנס היא לא פגעה באיש.

עוד על כך בעמוד חיפוי חוץ בבניין משותף.

בבדיקה של בניין מגורים באשדוד התגלה שלרצפת חדר המשאבות יש שיפוע לקוי, שלא מוביל לניקוז.

המשמעות: מים, שנמצאים בחדר משאבות דרך קבע, לא זרמו לניקוז אלא יצאו מחדר המשאבות, ישר אל המחסנים הפרטיים של הדיירים. בעקבות הבדיקה הוחלף הריצוף, והמחסנים ניצלו.

בבדיקה של בניין מגורים רב קומות ברמת גן מצאנו שאריחי הריצוף הותקנו עם הפרשי גבהים משמעותיים ביניהם.

תקן ישראלי 1555 חלק 3 מתיר הפרש גבהים של 1.5 מ״מ בלבד, ובמקרים מסוימים 1.8 מ״מ. בבניין הזה מצאנו הפרשי גבהים של עד 2 מ״מ, הפרש שעלול לגרום למעידה. עוד על כך בעמוד ריצוף וחיפויים.

הלובי הראשי הוא הכניסה לבניין. כל דייר או אורח שנכנס מבחין מיד בחיפוי הקירות.

בבניין יוקרתי בחיפה מצאנו בלובי הראשי רכיבים יפים ויוקרתיים, אבל חיפוי האבן היה מלא פגמים, שהפכו את קירות הלובי ללא אסתטיים בעליל. הפגמים כללו חורים, אריחים שבורים בגלל מיון שגוי, וליטוש לקוי.

אחד הרכיבים הקשים לאיטום הוא המקום שבו צנרת חודרת את רצפת הגג, ובגגות של בנייני מגורים יש הרבה כאלה.

תקן ישראלי 1752 דורש שלכל צינור שחודר את הגג יותקן צינור נוסף מעוקל ("מקל סבא") שיגן מפני חדירת מים. אבל זה לא מספיק: לפי אותו תקן, האיטום בין "מקל הסבא" לבין הרצפה צריך להקיף את כל הצינור, עד גובה שהתקן מגדיר.

בבדיקת גג של בניין בנתניה מצאנו רטיבות שחדרה לדירות הגג באזור הצנרת, כי הביצוע לא תאם את התקן.

מה ההשפעה של איטום לקוי סביב צינור בגג? האם זה ליקוי "קל"?

הליקוי עצמו אינו חמור, וככל הנראה נובע מרשלנות ומחוסר תשומת לב. אבל ההשפעה שלו גדולה בהרבה מגודלו.

בבדיקת השטחים המשותפים של בניין בכפר סבא הירוקה מצאנו איטום לקוי סביב צינור אוויר שיוצא ממעקה הגג. זה פרט קטן, אבל מים שחודרים סביב הצינור יחלחלו ישר לקומה שמתחת, לפנטהאוז. שם, עם בוא הגשמים או בעונה שאחריה, יופיעו בעיות רטיבות בתקרה ובקירות, שיפגעו בצבע וברהיטים.

בסופו של דבר יתחילו לחפש את מקור הרטיבות, וייתכן שיבוצעו עבודות איטום מיותרות, כשכל מה שהיה צריך הוא לאטום את הצינור, בעלות של כ-200 ש״ח. ועוד לא דיברנו על עוגמת הנפש של קירות רטובים ושל מאבק עם הקבלן או עם ועד הבית.

ליקויי בנייה גדולים בולטים לעין, אבל דווקא איתור של ליקויים קטנים כאלה בבדיקה, כשהדיירים עדיין נהנים מאחריות מלאה של הקבלן והוא מוכן לתקן, הוא הצעד החכם ביותר. עוד על איטום הגג בעמוד ליקויי בנייה בגגות.

בבדיקה של בניין מגורים יוקרתי ברמת אביב התגלה, למרבה ההפתעה, ששוט האשפה לא מתפקד כראוי וגורם לריחות בלתי נסבלים בקומות.

התברר שחסרה סירקולציה במערכת האוורור, והמפוח לא מצליח לשאוב את האוויר מתאי האשפה שבקומות. על הדרישות משוט אשפה אפשר לקרוא בעמוד שוט אשפה.

זו דוגמה למשהו שלא היה צריך לקרות, בחניון התת-קרקעי של בניין מגורים חדש בתל אביב.

בחניון הותקנו מזגנים של החנויות שבקומת הקרקע. את החנויות מכר הקבלן, והוא גם התקין את המזגנים. החניון משותף לחנויות ולדירות. זה מקרה חריג, שלא נעשה בבניינים חדשים.

אלה המפגעים שנוצרו בגלל התקנת המזגנים בחניון:

• המנועים פולטים חום רב, ובחודשי הקיץ אי אפשר לשהות בחניון, אפילו לזמן קצר.
• סכנה בשעת שריפה: מפוחי פינוי העשן לא תוכננו לפנות את העשן ואת החום הנוסף שנוצר.
• החום שהמזגנים פולטים עלול לגרום לשריפה או לתרום לה.
• מפגע רעש מהמנועים.

התיקון: העברת המזגנים לחוות מזגנים ייעודית, כולל האישורים המתאימים. עלות התיקון: כ-30,000 ₪.

עוד על החניון התת-קרקעי בעמוד תקן חניון תת קרקעי.