שוט אשפה

שוט אשפה או פיר אשפה הנו מתקן המותקן לרוב בבניינים רבי קומות ובדירות יוקרה (מעל 8 קומות).
שוט האשפה הנו פיר העובר מהקומה העליונה ועד תא האשפה הממוקם בקומת קרקע או בקומה תת-קרקעית. בכל קומה קיים חדרון אשר בו נמצא הפתח אל השוט.
את שוט האשפה ותא האשפה יש לתכנן ולבצע בצורה נכונה, עפ”י תקנות התכנון והבנייה, על מנת למנוע בעיות נפוצות שבהם נדון להלן:

ריחות
על שוט האשפה להיות מאוורר ע”י וונטה מכנית בכל קומה או ע”י פיר אוורור המחובר למפוח בגג.
ללא אמצעי אוורור כנ”ל לא ניתן יהיה למנוע חדירת ריחות אל החדרון הממוקם בכל קומה ולעיתים לתוך מבואות הקומות.

חומרים
על שוט האשפה להיות עשוי חומרים שאינם סופגים על מנת למנוע הדבקות אשפה לקירות השוט, דבר הגורם להצטברות חיידקים וגורם למפגע תברואתי. כמו כן, מפעם לפעם יש לשטוף את שוט האשפה ולכן חומרים סופגים כגון טיח רגיל אינם מתאימים.

פתח השוט
על פתח השוט והחיבור לשוט להיות בנויים בצורה המונעת חדירת ריחות (ככל האפשר) אל חדרוני האשפה שבכל קומה.

חדר האשפה
למיקום חדר האשפה חשיבות קריטית.
חדר האשפה משמש בין השאר לקליטת שוט האשפה, אכסון מיכל הזבל וקבלת אשפה גדולה שלא ע”י השוט.
אי לכך מיקומו מוגבל מצד אחד למקום אליו יורד שוט האשפה ומצד שני עליו להיות קרוב למגרסה הממוקמת באזור אליו יש גישה למשאית אשפה.

בנוסף, חדר האשפה צריך להיות נגיש לדיירי הבניין על מנת שיוכלו לזרוק דברים גדולים שלא ניתן להכניסם לשוט.
לעיתים עקב המגבלות הנ”ל מתפשרים מתכננים במיקום חדר האשפה ונגרמים ליקויים תפקודיים שונים המורידים את ערך הבניין וגורמים לקושי והפרעה יומיומית.

לדוגמא, בבניין יוקרתי מסוים נבנה חדר האשפה בצמוד למבואת המעליות, כך שכאשר דייר יורד למטה לחניון התת-קרקעי עליו לעבור דרך חדר האשפה.
שם עליו לעבור בסמוך לפתח השוט ולהסתכן בקבלת התזה משקית אשפה מזדמנת הנוחתת במיכל הזבל.

עפ”י תקנות התכנון והבנייה על חדר האשפה להיות מאוורר. ניתן לאווררו ע”י חלונות לאוויר חוץ או ע”י מערכת אוורור מאולצת כגון מפוחים. לרוב כאשר מדובר בשוט אשפה בבניין רב-קומות חדר האשפה ממוקם בקומה התת-קרקעית ולכן אוורור לאוויר חוץ אינו אפשרי.

אי לכך מערכת האוורור המאולצת צריכה להיות מתאימה לסילוק הריחות הנוצרים בחדר.
בבניין אחר אותו בדקנו קיים ריח רע במיוחד בחדר האשפה למרות שהייתה בו מערכת אוורור. בבדיקת התכניות התברר כי המתכנן סמך על חלונות לאוויר חוץ שהיו ממוקמים בחדר הסמוך ששימש לזריקת חפצים גדולים כגון ארגזים ורהיטים.

אי לכך תוכננה מערכת אוורור חלשה שאינה מסוגלת לאוורר באופן עצמאי את חדר האשפה. בפועל, בוצעה מחיצה בין חדר האשפה לחדר הסמוך והחלונות היו חסרי ערך לחדר האשפה. הפיתרון שהוצע הוא לבטל את המחיצה וכך נפתרה הבעיה.

למה שוט האשפה מביא איתו כל כך הרבה תקלות?

שוט אשפה, שנקרא גם פיר אשפה, נועד להקל על הדיירים בבניינים גבוהים ולחסוך מהם את הנסיעה עם הפח הריחני במעלית. אבל פעמים רבות דווקא השוט מביא איתו תקלות ובעיות שמקשות על התפקוד בבניין, והוא נושא כאוב בבניינים רבים בארץ. להערכתנו הסיבה היא שמדובר במערכת מורכבת שהוטמעה בבנייה רק לאחרונה יחסית, ושמשלבת כמה רכיבים שצריכים להיות מתוכננים ומותאמים לבניין שבו הם מותקנים.

מרכיבי מערכת שוט האשפה

1. חדר דחסנית, ובו הדחסנית, יציאת שוט האשפה בזווית מתאימה, מזגן בגודל מתאים, מערכת שטיפה ומערכת ניקוז.
2. שוט האשפה עצמו, שעובר לכל גובה הבניין ועשוי מחומר מתאים.
3. תאי הכניסה לשוט בכל קומה, ובהם מערכת אוורור עם סירקולציה, מערכת כיבוי אש, ודלתות לשקיות האשפה עם אטם מתאים שמונע יציאת ריחות.
4. מערכת ניקוי (מברשת) שמנקה את כל הפיר.
5. מפוח אוורור שמותקן על הגג ומחובר לפיר.

כשאחד הרכיבים האלה לא מותקן כראוי, או עשוי מחומר שאינו מתאים, נוצר כשל במערכת.

הכשל שמזהים מיד: ריחות

הכשל שמזהים מיד הוא הריחות החריפים בתאי האשפה הקומתיים, שלפעמים מתפשטים גם ללוביים הקומתיים. אחד הכשלים הרבים שגורמים לחדירת ריחות הוא היעדר אטם סביב פתח הכניסה לשוט. כך נראה הפרט הנכון:

מקרה של שוט אשפה שהפיץ ריחות בקומות של בניין יוקרה ברמת אביב מתואר בעמוד ליקויים שמצאנו בבניינים.

הכשל שלא מזהים: מערכת כיבוי האש

הכשל שלא מזהים, אלא אם מבצעים בדיקת אינטגרציה למערכות, הוא כשל שקשור למערכת כיבוי האש, והוא עלול ליצור סכנה של ממש. לדוגמה: כשיש שריפה או עשן בבניין, המערכת צריכה לנתק אוטומטית את מפוח יניקת העשן של שוט האשפה. אחרת העשן ייכנס לשוט ויעלה לקומות העליונות. על בדיקת האינטגרציה אפשר לקרוא בעמוד מערכות מצילות חיים.